בראשית לב30: וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם:
אכן, למה ליעקב ידיעת שמו?
שופטים יג17-18: וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל מַלְאַךְ ה' מִי שְׁמֶךָ כִּי יָבֹא <דבריך> דְבָרְךָ וְכִבַּדְנוּךָ: וַיֹּאמֶר לוֹ מַלְאַךְ ה' לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי:
מנוח מסביר לשם מה לו ידיעת שם, אך מקבל אותו תשובה, בתוספת נימוק "והוא פלאי"- מעבר להבנתך.
מסקנה: אכן אין לנו שום צורך או סיבה לדעת את שמם, גם לא כדי לשרבב אותם בתוך תפילה. הם שליחים טהורים, אין שום משמעות לידיעת שם של שליח ללא אישיות עצמית, והוא באמת פלאי.
מקורות[]
על-פי מאמר של דוד אקסלרוד שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-08-24 08:18:48.
תגובות[]
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי)
|
לעמוד זה יש כתובת קצרה: tnk1/kma/qjrim1/jmot_mlakim