מצוה מהתורה לא להאכיל מן הפסח לתושב או לשכיר, שנאמר (שמות יב45): תושב ושכיר לא יאכל בו
.
המצוה מחייבת כל אדם מישראל, רק כשהמקדש קיים, רק בארץ ישראל.
רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה קכו בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות קרבן פסח, פרק ט.
בספר החינוך זוהי מצוה יד.
לעמוד זה יש כתובת קצרה: tryg/mcwa/014
לעמוד זה יש כתובת קצרה: לאו קכו